BLOG

מי הזיז את האשפה שלי?

מאת קארה וולדן, תוכנית עמיתי תבל 2014

ההגעה לנפאל אילצה אותי להתמודד עם נושא שלא חשבתי עליו מעולם לעומק: אשפה. בעולם המערבי קל לנו להתעלם מהנושא ביומיום שלנו, כי יש מנגנון שדואג לכך עבורנו, או ליתר דיוק, תשתיות שיוצרות את האשליה שהזבל שנערם “נעלם” לפתע… אך פה אצלנו, בכפר הקטן דאהו בנפאל, התשתיות לכך לא קיימות, ולכן דרכי ההתמודדות היחידות הן לזרוק את האשפה על הקרקע או לשרוף אותו. מאז שהגעתי לכאן חקרתי רבות את הנושא, ולמדתי שגם לשרוף את האשפה זה סוג אחר של אשליה: בזמן שהתושבים שורפים את האשפה באמונה שהם נפטרים ממה שמזהם להם את האוויר, הם יוצרים זיהום חדש. הזיהום החדש הזה הוא למעשה מסוכן מאוד ויכול לגרום לנזק ממשי ובלתי הפיך. על כן, ברור שיש לחשוב בכיוון חדש: הדרך להתמודד עם זבל שנערם בלי סוף היא פשוט להפסיק לייצר אותו! כמובן שזה לא הולך לקרות בזמן הקרוב, על כן בינתיים עלינו לחשוב על דרכים לעשות בו שימוש חוזר. ממחשבה זו נולד הקמפיין החדש שלנו.

חינוך מתחיל במתן דוגמא אישית, כך שכקבוצה אנחנו מנסים להיות יצירתיים ככל האפשר ולחשוב כל הזמן על דרכים חדשות לעשות שימוש חוזר בזבל שלנו. למשל, אם תלך מסביב לבית שלנו בכפר, תראה שהכלים בהם הפרחים שלנו מונחים הם למעשה בקבוקי פלסטיק, וילון האמבטיה שלנו הוא למעשה שק תפוחי אדמה והכיור שלנו עשוי מדלי…

בור הקומפוסט בבית הספר
בור הקומפוסט בבית הספר

השלב הבא הוא חינוך פורמלי בנושא. בשיתוף פעולה עם הצוות החינוכי, התחלנו בקמפיין בבתי הספר. הדבר הראשון שעשינו היה הקמת תחנה לאיסוף אשפה בבית הספר. יחד עם בני הנוער בכפר חפרנו בור לקומפוסט, ולאחר מכן עשינו ניקיון יסודי בבית הספר ואספנו את כל הפלסטיק במקום נפרד. בשבוע שלאחר מכן נפגשנו עם כל כיתה וסיפקנו להם מידע מקיף על זבל והשלכותיו. המידע כלל הסבר על קומפוסט, השפעות הנושא על כדור הארץ והבריאות שלנו ודרכים לעשות שימוש חוזר באשפה. הנושא היה גם מרכז הפגישה עם הנוער באותו השבוע. באחת הפעילויות למשל, לימדתי אותם איך להכין ארנקים מעטיפה של עוגיות, שנמצאים בשפע ברחבי הכפר ויכולים להימצא בקלות רבה בצדי הדרכים.

כל אלה הובילו לפרויקט הגדול בקמפיין שלנו: בניית ספסל מאשפה! אם אתה תוהה למה הכוונה, זה בדיוק כמו שזה נשמע- ספסל שעשוי מזבל. השתמשנו בצמיגים משומשים, אותם מילאנו בזבל וכיסינו בבטון. זה הפך להיות אירוע משמעותי וכייפי. הילדים היו מאוד מעורבים ומגויסים, וניקו את כל האיזור מאשפה עבור הפרויקט.

בני נוער ממלאים צמיגים באשפה
בני נוער ממלאים צמיגים באשפה

השאיפה שלי היא שכתוצאה מהפרויקט הזה, תושבי הכפר, ובעיקר בני הנוער, יראו את הנושא בצורה שונה. מעתה, אולי במקום לראות שקית פלסטיק זרוקה הם יראו ארנק או פרויקט אמנותי פוטנציאלי, או אולי אפילו יעדיפו לוותר על שקיות פלסטיק ולשים מצרכים בתיק. בזמן שדברים מתרחשים לאט בכפר, וקשה לראות את האפקט של מה שאנחנו עושים באופן מיידי, ברור לי שכשמשקיעים, זה שווה את זה ב-100%. ואפילו יותר מכך – זה הדברים הקטנים שעושים את כל ההבדל.

.

 Finished Bench
הספסל הגמור
Skip to content