BLOG

אחרי 6 שנים: בוגר תבל בצדק, ארי איכלר, מבקר בכפר בו התנדב

ארי אייכלר השתתף במחזור השמיני של ‘תבל בקהילה’ בנפאל, באוקטובר 2010-פברואר 2011. הוא ביקר בנפאל בסתיו של 2016, בעיקר בSundrowati, האזור בו התנדב.

למה חזרת לנפאל? מה רצית לעשות שם?

המחשבה על החזרה לנפאל ליוותה אותי מהרגע שעזבתי, אבל הגעתי לזה רק עכשיו. רציתי לבקר את הכפר בו התנדבתי, Sundrowati, וגם לעשות טרקים בנפאל. אז חשבתי, למה לא לטייל באזור הזה, לא להיות על השביל הנדוש של הטרקים המוכרים. חיפשתי באינטרנט וגיליתי שבאמת יש טרקים באזור.

נשארת בקשר עם מישהו מהקהילה?

שנה אחרי התוכנית אחד מחברי הקהילה, סום תומי, הגיע לערבה במסגרת תוכנית, וביליתי איתו סוף-שבוע. יותר מאוחר אנשים מהקהילה התחילו להשתמש בפייסבוק והציעו לי חברות. יצרתי איתם קשר לפני הטיול, והרכזת הקהילתית ג’ונה חזרה אליי.

מה הדבר שהכי השתנה בכפר מאז הפעם האחרונה שהיית שם?

הדבר הראשון ששמתי לב אליו הייתה ההשפעה של רעידת האדמה. הרבה בתים פשוט לא קיימים יותר, רואים רק ערמות של אבנים שפעם היו בית. אף אחד לא גר באוהל, הם משתמשים ביריעות הפח שתבל בצדק חילקה כדי לבנות מעין בקתות. רואים את בקתות הפח האלה בכל מקום, זה מאוד בולט כמה משמעותי עבורם היה הסיוע הזה שתבל בצדק נתנה.

בSundrowati פגשתי את ג’ונה ופראטימה, חברות הצוות של תבל בצדק, שהסבירו לי על כל מה שמתרחש, הראו לי את חדרי הצוות והמשרדים וכמה אנשים עובדים בהם. בתקופת ההתנדבות שלי ג’ונה הייתה השכנה שלנו, נערה צעירה ומנהיגת נוער. היו לה חיים קשים, היא קמה מוקדם, עבדה בשדה, הלכה לבית ספר, עבדה עוד בשדה והעבירה פעילויות לילדים אחרים. יכולתי לראות שטמון בה כל כך הרבה פוטנציאל, אבל תהיתי לאן העתיד יאפשר לה להגיע. היא באה ממשפחה עניה, כמעט ללא אדמות. היא השקיעה מאוד בלימודים, אבל מה היא באמת יכלה לקוות להשיג? היה מדהים לראות אותה עכשיו, עם עבודה אמיתית כמנהיגה קהילתית בתבל בצדק, עובדת כדי לעזור לקהילה שלה. אפשר לראות שהיא מממשת את הפוטנציאל שלה, שהיא באמת מצאה את מקומה.

Agriculture collection center in Sundrawati
מרכז איסוף תוצר חקלאי בכפר

תאר קשר אחד שהיה לך עם חבר קהילה שעבדת איתו לפני 6 שנים. למה הוא משמעותי עבורך?

אנשים תמיד שואלים אותי מה עשיתי בתבל בצדק, וזה מאוד קשה לענות כי היינו חלק מתהליך ארוך טווח. יצרנו תנועת נוער, וזה היה מדהים, אבל היינו שם רק 3 חודשים. אני זוכר את הפעילות הראשונה שלנו, עמדנו במעגל וביקשנו מכולם להגיד איך קוראים להם. הבנים הציגו את עצמם בלי בעיה, אבל הבנות הסתתרו מאחורי הצעיפים שלהן וצחקקו. עבדנו איתן על חיזוק הביטחון שלהן, ולבסוף הייתי ילדה בשם קאביטה שהעבירה בעצמה פעילות לשאר הקבוצה. עזרנו לה לתכנן את הפעילות, אבל היא העבירה אותה. נתנו לילדה הזאת קול שלא היה לה לפני כן. זה זיכרון שממש נחרט בי.

כשהגעתי לSundrowati הפעם, במקרה הייתה הצגה של התאטרון הקהילתי. ההצגה הייתה על היריון בקרב נערות, כדי להעלות מודעות לסוגיית נישואי ילדים. כל הקהילה התקבצה לצפות בהצגה ואני הצטרפתי. בסוף ההצגה, השחקנית ששיחקה את דמות הבן הורידה את הכובע, ופיזרה את שערה הארוך. לא האמנתי למראה עיני-השחקנית מלאת הביטחון הזאת הייתה קאביטה ! כל כך התרגשתי לראות אותה. הכרתי אותה כשהייתה בת 13, ואפשר היה לראות שיש בה משהו, שיש לה מוטיבציה ויכולות, ושש שנים לאחר מכן יכולתי לראות שזה הפך למציאות, שהיא מצאה איך לממש את יכולותיה. כיום היא מנהיגת נוער, ועושה שנת שירות עם תבל בצדק כדי לעזור לקהילה שלה.

פגשתי גם בחור בשם שאנקר, שהיה חבר בתנועת נוער ונשוי עם 2 ילדים. ביתו נהרס ברעידת האדמה והיום הוא גר בבקתה שבנויה מחומרים שתבל בצדק סיפקה. הוא הזמין אותי לשתות תה, ועם 40 המילים שאני יודע בנפאלית יכולתי ללמוד על חייו והתרבות שלו.

יש בכפר דוכן קטן שמוכר דאלבט, האוכל הנפאלי המסורתי. נהגתי לאכול שם כל הזמן בתקופת ההתנדבות והאישה שמנהלת את הדוכן לא רק שזכרה אותי, אלא אפילו זכרה מה אני אוהב לאכול. היא הייתה מודאגת שאני רזה מדי ורצתה לבשל בשבילי בכל זמן השהות שלי בכפר.

Community theater in Sundrawati
קאביטה מופיעה מול הקהילה

איך מהלך חייך השתנה בעקבות ההשתתפות בתוכנית של תבל בצדק? איך זה שינה את השקפתך על החיים?

כשחזרתי מנפאל, חלק מהדברים שהבנתי היה שאני יכול לחיות בלי כל כך הרבה דברים שהתרגלתי אליהם כמו אינטרנט ומים זורמים, וכמה אני נהנה מהפשטות של החיים.

למדתי ראיית חשבון והלכתי לעבוד בתחום הפיננסים. אבל הניסיון שרכשתי בתבל בצדק טמן בי זרע. הגעתי למחלקה שעסקה בהשקעות חברתיות והתחלתי לעבוד שם. לאחר מכן חבר הזמין אותי לקחת חלק בסטארט-אפ גלובלי, והבנתי שהחוויה שעברתי העניהק לי הבנה גלובלית, הנושא לא היה חדש לי לגמרי. רק לאחרונה הנקודות החלו להתחבר, והחזרה לנפאל הייתה חלק מזה. תמיד חשבתי שאחזור יום אחד, אבל עכשיו אני רואה שזה לא חייב להיות משהו חד פעמי, זה יכול להיות חלק מהחיים שלי.

מה אתה עושה כיום? מה התוכניות לעתיד?

אני אשמח לקחת חלק בעולם שמשלב עסקים ומטרות חברתיות. זה קשה יותר משזה נשמע, אבל אפילו אם זאת לא תהיה העבודה שלי, אני רוצה להיות מעורב בעשייה כזאת. אחרי הטיול התחלתי לעבוד על תוכנית לתיירות-אקולוגית בSundrowati, וזה מרגש אותי מאוד.

Skip to content