מאת גרא צהלין, רכז בורונדי
נהר מתפתל בסבך צמחייה, מתמזג בדלתא מרהיבה עם אגם כחול-כחול, מימיו מנצנצים תחת השמש, ודפנותיו תחומות הרים תלולים ומשוננים- ממערב זוהי קונגו ואילו בוג’ומבורה הבירה (בוג’ה) נפרסת ממזרח- זהו הנוף הנשקף לנוחת בבורונדי.
“סוף העולם שמאלה”- שדה תעופה פצפון, נותרנו כ-20 נוסעים אמיצים שעשו את כל הדרך מאתיופיה ולא ירדו בעצירת הביניים בניירובי.. המטוס היחיד בשדה.
זוהי בורונדי- יפה, קטנה, מעט שכוחה מעין ותשומת לב העולם ה”גדול”.
בוג’ה הנעימה והקוסמופוליטית, על חיי הלילה שלה, רצועת החופים, האוכל המעולה ושכונות היוקרה לצד הסלאמס, אינה מייצגת את שאר המדינה- הרים ועוד הרים, חקלאות מקיימת שאינה מקיימת את כולם, מעט מאוד תחבורה והרבה חיי רחוב, רוכבי אופניים עמוסי מטען דוהרים בירידות, ודוחפים את אופניהם בעליות, זיעתם ניגרת על אספלט כבישים טובים ברובם, אשר נבנו בעזרת אותה הזיעה וכסף אירופאי, יפני וסיני בעשור האחרון, לצדם, בעיקר נשים וילדים סוחרים בכל טוב- פירות, ירקות, בשר פחם ומוצרי נגרות. האנשים ברכבים הפרטיים ובתחבורה הציבורית הם לקוחות טובים.
לאורך האגם, זהו אגם טנגנייקה, הקירונדי מפנה את מקומה לקיסווהילי- שפת המסחר במזרח אפריקה, הדת מהגמוניה נוצרית לערבוביה עם נוכחות מוסלמית ניכרת, והאווירה מזכירה לי את מומבסה התוססת.
בתוך המרחב הכפרי האספלט הופך לאפר, כבלי החשמל נעלמים ובכלל חוזרים כמה שנים אחורה. אין כמעט כפרים גרעיניים, כולם חיים מפוזר על השלוחות. יש המון מים בנחלים ובנהרות, ופרט לשעות הבוקר, אז ממהרים המוני ילדים ממשפחות גדולות מדי לבתי הספר(בני המזל שבהם), והוריהם לעבודה בחוות, ולשעת אחה”צ מאוחרת, בה אלו גם אלו חוזרים לבתיהם, החיים מתנהלים בעצלתיים, תחת לשמיים משווניים ורחבים, ולשמש התלויה לה ממעל, בזניט כה ישר, עד כדי איבוד כל צל עצמי.
רמת האלימות נמוכה משמעותית מכל מדינה אפריקאית אחרת בה ביקרתי, ובכלל. רוב האנשים מנומסים ונותנים מרחב וכבוד. תיירות אין ומעולם לא היה, ובכלל האוריינטציה המסחרית בכל המדינה נמוכה מאוד, מה שמוסיף, לדעתי, לקסמה, למרות שמרחצאות, מפלים, חופים נסתרים ועוד נקודות חן יש ויש, חלקם ידועים לכל, חלקם ליודעי סוד בלבד…
ארגונים יש לא מעט, אם כי נוכחות של לבנים אין כמעט בכלל מחוץ לבוג’ה. באופן בולט, האנשים אינם מורגלים בחברת זרים, ויהיה זה מרתק לראות מה יוליד המפגש הבלתי אמצעי עם אנשי תבל”צ. ימים יגידו, כמו שאומר הפתגם: ” Buke buke Bushikana Umusiba Kumugezi””( אט אט תולעת מוצאת דרכה למקווה המים…)
